כפי שניתן לראות מדבריו של קרל רוג'רס לעיתים קרובות הנוכחות וההקשבה העמוקה מביאות לבכי הנובע מפנימיות האדם וחיבור להווייתו הפנימית ביותר.
ואולם לעיתים קשה לנו כמטפלים לשהות עם הכאב והבכי. לכן לעיתים מתוך הקושי של עצמנו אנו מנסים לעודד, למצוא פתרון, להפיח תקווה.
חשוב לזכור כי יש משמעות אנושית חשובה "פשוט להיות" עם האדם בכאבו ועם הדמעות שעולות: ללא ייעוץ, ללא פתרונות ורק עם עידוד למציאת הכוחות להתמודד עם מצב קיים.
נזכור כי דווקא הבכי מהווה פעמים רבות מקור לשחרור והקלה של כאב, מתח ועצב.
והחמלה ן מתוך " ליטוף" / אגי משעול
הנשימה החמימה הנושבת ביקום
מרככת את בשרנו הבהול תמיד קדימה
ומעלה את הבכי הכמוס, הפנימי,
כשמשהו מחרך הראייה שכבר נפער בנו
משהו משם תמיד
רואה,
רחום על היותנו אנשים,
חנון על השכמות שכה מתגעגעות למעוף"
~~~~~~~~~~~~~~
בכי – קצת פיזיולוגיה ן מתוך ויקיפדיה
"מחקרים רבים מאששים את המסקנה שבכי הוא תהליך פיזיולוגי נחוץ ויעיל, המאפשר לאדם להתמודד עם מצוקות:
ישנה השערה שבדמעות הנוצרות בעת בכי רגשי (בהשוואה לדמעות מסוגים אחרים, כגון אלו הזולגות על-מנת לסלק גוף זר מהעין) ישנם ריכוזים גבוהים יותר של חומרים מסוימים, ובהם ההורמון האדרנוקורטיקוטרופי , הקשור לדחק. עובדה זו מעלה את האפשרות שהבכי נועד להוריד את ריכוזו של הורמון זה – כך ניתן להסביר מדוע אנשים מרגישים טוב יותר לאחר בכי.
...הביוכימאי ד"ר וויליאם פריי הגיע למסקנה שכאשר אנו עוצרים את דמעותינו, אנו עלולים להיעשות רגישים יותר לבעיות נפשיות וגופניות שונות. הבכי תורם לפינוי רעלים מהגוף, ומפחית מתח. במחקרים על מבוגרים נמצאו ירידה בלחץ הדם, בדופק ובחום, ודפוסי גלי מוח מתואמים יותר אחרי שעת טיפול שבה הם בכו או הביעו זעם. השינויים האלה לא נצפו בקבוצת ביקורת, שרק התעמלה במשך פרק זמן דומה"
~~~~~~~~~~~~~~
"מַאסְט אֶריקוֹ ......אומר שכל עיניים זקוקות לדמעות כדי לראות, אם לא הן נעשות כמו עיניים של דגים שלא רואים כלום ביבשה ומתייבשים עיוורים. הדמעות, הוא אומר, מאפשרות לראות.. .....מה פתאום הבכי, אני אומר לעצמי ויורק על הרצפה, אבל שתי הדמעות בכל-זאת ניתָּקות, .....וברחוב אני רואה ברור יותר את הקליפות של הפירות, את הזימים של הדגים, את דג החרב שנבקע לחצי, ואת צלחת הפח של העלוב שעומד יום שלם על הרגליים ולא יושב, כי העוברים-והשבים הולכים על הרגליים, והם מתבאסים שאחד שמצפה לנדבה יֵשב לו בנוחיות על הרצפה. רָפָניֶלוֹ צודק, מספיק שתי דמעות בשביל לשפר את הראייה."
(מתוך ארי דה לוקה, הר אדוני)
~~~~~~~~~~~~~~
הבכי גם מקרב את האדם למרחב הרוחני שלו:
وما بين فصل الخريف وفصل الشتاء هناك فصل اسميه فصل البكاء ، تكون به النفس اقرب من اي وقت الى السماء - نزار قباني
תרגום: ״ובין הסתיו לבין החורף ישנה עונה נוספת.. עונת הבכי שמה.. ובה, יותר מאי פעם, נושקת הנפש לשערי מרום/שמיים ״ –
נזאר קבאני (משורר האהבה והרומנטיקה מהעידן החדש)
